עיניים פתוחות לרווחה
הסתיים היום הרביעי והאחרון בכנס של אנטוני רובינס.
כמו בחיים,
גם בסמינר של 4 ימים מרוכז, לא לקחתי מכאן הכול.
לקחתי את מה שאני אוהבת ומתחברת אליו.
למה אני כותבת זאת?
למה לא להישאר רק עם תחושת ההי?
כדי להביא את כלל החוויה. כמו שאני חוויתי.
כי אותנטיות הוא אחד הצרכים המשמעותיים עבורי.
״רק דגים מתים שוחים עם הזרם״
המשפט הזה היה תלוי ליניב בעלי בחדר נעוריו בטבעון.
אני זוכרת את עצמי כבת 17, נכנסת לחדר קוראת אותו ומסכימה.
היו לנו דיונים רבים לפני שנסענו לכנס על הערצת המונים ולמידה
והתשובה שלי, היתה ועודנה: מי שיודע מי הוא, גם בכנס של 13,000
ייקח מה שמתאים לו ומה שלא ישאיר לאחרים.
הלכת על גחלים?
לכל מי ששאל אותי, הינה התשובה בשתי מילים:
ברור שלא.
רוצים את זה קצת יותר ארוך?
אם היו מציעים פוט מס׳אז לכפות רגלי הייתי אומרת כן!
עוד בבית, כשהבנתי שביום הראשון יש הליכה על גחלים,
חשתי התנגדות פנימית בגוף, ועם הגוף שלי אני לא מתווכחת.
אז פשוט לא עשיתי זאת! גם כשכ 12,900 בחרו שכן.
קשה להזיז אותי מדעתי כשההחלטה הפנימית שלי איתנה.
ככה אני משתדלת לחנך את ילדי ומציעה בסדנאות ולימודים בכלל: ללמוד, להנות, לקחת את מה שאהבתם, ומה שמייצר בגופכם התנגדות עזה, לעזוב, לשחרר, כניראה שיש לכם סיבה טובה.
יחד עם זאת ראיתי כאן אנשים שזה היה עבורם סופר מרגש ומשמעותי במסע שלהם
אני את קפיצות האל- פחד שלי עשיתי כבר לפני שנים ויש פחדים שהסכמתי לפחד אותם.
למדת משהו חדש?
95% מהטכניקות היו מוכרות לי מnlp ואני מכירה אותן הרבה יותר לעומק ולפרטי פרטים מהאופן שבו הן הועברו. מה שכן, מעולם לא חוויתי אותן עם כל כך הרבה תנועה, מוסיקה ובקבוצה כל כך גדולה של אנשים! זה היה מרגש ועוצמתי עבורי. מעורר השראה !
מה שהפריע לי באמת היה היום: היום הרביעי היה גדוש פרסומות לתוכניות נוספות של אנטוני רובינס, וחלק מהתכנים פשוט לא עניינו אותי.
העובדה שאנטוני רובינס נמצא בכנס יומיים מתוך ארבעה היתה מפורסמת באתר שלו,
לי היה מעניין לשמוע אנשים נוספים, חלקם מעולים.
אבל מה, כמות הפרסומות...המינון....
ביקורת תמיד חיה בתוכי, אני נותנת לה מקום, מקשיבה לה.
היא חשובה, היא מחדדת את חושי ויועצת מצויינת לצעדי הבאים בעולם.
ומה לקחתי מכאן? Big Time ?
אני ויניב.
נסענו כזוג. היו לי לא מעט חששות לפני הסמינר, תכננתי במקור לנסוע עם חברה...
אני מאחלת לכל הזוגות שבעולם את החוייה הנהדרת שהיתה לנו.
של הצבת מטרות אישיות ומשפחתיות, תנועה בין נתינת ספייס וקירבה, שיחות פנימה, הודיה הדדית. בואו נגיד את זה ככה, ראו הוזהרתם, יצאנו דביקים
בהירות פנימית.
אישית, באתי לצמוח, לא רק להתבונן מהצד על החוויה במבט של הזבוב שעל הקיר, שאני מחבבת והוא נוח לי לעיתים. ידעתי שאני רוצה בהירות לגבי מטרות עתידיות בחיי והגעתי לכך! על כך אני בהודיה גדולה.
שמחת תנועת הגוף
אחת ההנאות הגדולות שלי בסמינר היתה השילוב התמידי בין תנועה, ריקוד, לעבודה מנטלית. שני דברים שעבורי הם משני חיים וכשהם משולבים יחדיו, מבחינתי זאת מקפצה לתעופה נהדרת. אני יוצאת מהכנס מלאת אנרגיה, מלאת מוטיבציה, עם המון רעיונות איך להמשיך ולשלב, את מה שאני עושה גם ככה. שילוב בין תנועה לאימון המנטלי בקורסים, בקליניקה ובבתי הספר שאני מייעצת להם, ובהם התנועה ושמחת הלמידה פשוט הכרחיים.
לפגוש אנשים
אני אוהבת בני אדם, בכל ליבי, מתרגשת מסיפורים, סקרנית.
כאן, היתה לי הזדמנות להכיר אנשים מכל העולם! בכל יום, גם כשלא היתה הפסקה, יזמתי לעצמי הפסקת תה או ארוחה עם התכווננות לשיחה משמעותית עם אדם שאני לא מכירה.
זה קרה, בזרימה וללא מאמץ.
שמעתי מבחורה צעירה ברזילאית על הקשיים בעסק שלה לגידול מוצרים והקשר המאתגר עם האנשים שחיים באמזונס, .
דיברתי עם מארגנת בתים בהולנד,
רופא מניגריה,
בעל חברה לדוחות פיננסיים מהולנד,
צלם סרטים צרפתי
ו... נשאלתי אם אסכים לבוא להרצות על אינטליגנציה ריגשית ומוטיבציה בניגריה
החיים מעניינים כשבאמת מתעניינים באנשים, מכל הלב
יש בטח עוד דברים רבים שלקחתי מכאן ושכחתי.
במשפט אחד, אני ממליצה, רק לבוא בפיכחון, בעיניים פתוחות לרווחה.
לבוא בתקופות חיים של חוסן לפחות סביר, לדעת מי אתה ומה מתאים לך גם כשאתה חלק מ13000.
טיפ קטן: סביב דצמבר יש מבצע באתר הישיר של אנטוני רובינס לשני כרטיסים במחיר אחד- כך אנחנו רכשנו את הכרטיסים.
אז לסיכום, לחיי תנועת החיים, שימחה והצמיחה של כולנו,
כפרטים וכקהילה אחת גדולה, בעיניים פתוחות לרווחה.
ללמוד שפה. על הלא מודע. ללמוד על התוכנות הפנימיות שמנהלות אותך ואיך לייצר בהן שינוי, לחולל שינוי משמעותי בחיים שלך, בחיים של אחרים.